#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החיוב הוצאה 1) מדאורייתא 2) מדרבנן?	"1) אם מוציא מרה&quot;י לרה&quot;ר, ודוקא על מקום ד&#x27; על ד&#x27; [ולא אריך וקטין וכמ&quot;ש לעיל סי&#x27; שמ&quot;ה (ערוה&quot;ש סע&#x27; א&#x27;)] 2) אם אחד עוקר ברה&quot;י ושני מניח ברה&quot;ר (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;), ואפי&#x27; אם רק אחד עשה עקירה או הנחה (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) {ונראה דעקירה או הנחה לחוד נמי הוי אסור מדרבנן אם כוונתו להוציאו ועל כן אסור לבעה&quot;ב ליתן הככר ביד העני אבל אם רק מגביה החפץ בידו אין זה נחשב כעקירה כלל דהנחת גופו כהנחת חפץ דמי}, ולגבי כרמלית האבה&quot;ע מקיל והבית מאיר מחמיר (עי&#x27; שעה&quot;צ סי&#x27; שמ&quot;ט ס&quot;ק י&quot;ד)"	סימן שמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא חילוק בין אם החפץ בידו או על הקרקע?	"כשידו ברשות גופו אין נפק&quot;מ אם החפץ מונח בידו או על קרקע (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ד&#x27;) [וע&quot;ע ברש&quot;י (ג&#x27; ע&quot;א) ורע&quot;ב (ריש שבת) דמשמע דצריך להניחו ע&quot;ג קרקע בדוקא, ויש מתרצים דרש&quot;י קאי בהו&quot;א קודם עקירת גופו כעקירת חפץ] [וידו של אדם חשוב כמקום ד&#x27; על ד&#x27; (גמ&#x27; שבת ה&#x27; ע&quot;ב, מג&quot;א ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;), ודוקא ידו ולא ראשו או קנה היד או רגלו (ערוה&quot;ש סע&#x27; ב&#x27;), וכן משמע מהא דפיו הוי כמקום ד&#x27; דוקא אם מחשבתו עליו, ולגבי הנחה בשעת הליכה מבואר מגמ&#x27; (פ&#x27; ע&quot;א) דכתיבה הוא הנחתן, וחידשו החזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; ק&quot;ה ס&quot;ק ו&#x27;) והאג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ב סי&#x27; קי&quot;ב) והארץ צבי (ח&quot;ב) דה&quot;ה לגבי לבישה {אכן יש לדון בזה ע&quot;פ תוס&#x27; (ה&#x27; ע&quot;ב) דכתבו דוקא כתיבה שיהיה שם לעולם, משמע דבגדים שאינם שם לעולם לא מקרי הנאה, וצ&quot;ל שהם מתבטלים להגוף אע&quot;פ שאינם שם לעולם, וצ&quot;ע, וכן הקשה ספר פני השבת, ואפי&#x27; אם אמרינן דלא כגדולי האחרונים ולומר דעדיין לא נח מ&quot;מ שמעתי מידידי ר&quot;מ דוויס שליט&quot;א דיש להחמיר משום דיהיה הנחה כשהוא נח בגופו, ואף בזה יש לפלפל אי מצי למימר דאינו הנחה בשעת הלבישה וגם אינו הנחה בשעת הנחת גופו, וצ&quot;ע}"	סימן שמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם הוציא את ידו לחוץ והוא תוך ג&#x27; טפחים לקרקע?"	"מבואר בגמ&#x27; (שבת צ&quot;ב ע&quot;א) דתלוי במח&#x27; אם אגד גופו שמיה אגד וידו נגרר בתר גופו או דלמא הוי כאילו מונח על הארץ, ולהלכה הוא מח&#x27; ראשונים (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה לחוץ)"	סימן שמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן רשות לחבירו ליקח חפץ מידו ולהוציאו לחוץ?	"איתא בגמ&#x27; שבת (ג&#x27; ע&quot;א) דפטור ומותר דאינו עושה כלום, ומ&quot;מ כתבו תוס&#x27; דאסור משום לפני עור וגו&#x27;, ואפי&#x27; אם אפשר לו להוציאו בלעדו ג&quot;כ אסור משום מסייע לעוברי עבירה [והרא&quot;ש הביא ראיה דאם מחויב להפריש קטן מאיסור כ&quot;ש דאסור לסייע גדול {ואע&quot;פ דקיי&quot;ל כמ&quot;ד אין ב&quot;ד מצוין להפרישו מ&quot;מ הרא&quot;ש הביא ראיה מדאיכא מ&quot;ד דס&quot;ל דב&quot;ד מצוין להפרישו א&quot;נ ס&quot;ל כתוס&#x27; דקטן שהגיע לחינוך ב&quot;ד מצוין להפרישו (וכ&quot;כ הפמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ד&#x27; ותפארת למשה), והב&quot;י (סי&#x27; שמ&quot;ג) רצה להביא ראיה מכאן דהרא&quot;ש פסק כמ&quot;ד ב&quot;ד מצוין להפרישו}] (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;), והשעה&quot;צ (ס&quot;ק ח&#x27;) כתב דיש חיוב מן התורה למנוע חבירו מלעשות עבירה כשהוא בידו למנעו כגון לפשוט כלאים מחבירו בשוק, אבל אם אין בידו למנעו אז יש איסור מדרבנן לסייע כשהוא לוקח מידו"	סימן שמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה פטור ומותר לו, הרי הוא עובר על לפני עור?	"1) תוס&#x27; תרצו דמיירי בגוי דליכא איסור לפני עור, ודוקא בחפצי עכו&quot;ם דאילו מיירי בחפצי ישראל אסור משום מראית העין וכמ&quot;ש לעיל סי&#x27; שכ&quot;ה&lt;br&gt;2) הרא&quot;ש ס&quot;ל דאפי&#x27; חפצי עכו&quot;ם אסורים, ועל כרחך צ&quot;ל כתוס&#x27; ישנים דפטור ומותר לגבי הלכות שבת ולא לגבי לפני עור&lt;br&gt;3) הערוה&quot;ש (סע&#x27; ט&#x27;) תירץ דמיירי בשוגג וליכא לפני עור בשוגג [ר&quot;ל, אם ראובן מכשיל שמעון וראובן אינו יודע שהוא מכשיל שמעון אינו עובר על לפני עור] {וביאר ר&quot;י באק דכי היכי דליכא לפני עור כשהוא מסופק אם יעשה האיסור ה&quot;ה כשהוא בשוגג, ולפיכך ס&quot;ל להערוה&quot;ש דלא שייך למתני פטור אבל אסור, אבל שאר ראשונים ס&quot;ל דאפ&quot;ה שייך למתני פטור אבל אסור דהרי אסור לו לעשות הכי אם היה יודע}"	סימן שמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הגוי עומד בפנים ורוצה להכניס חפץ מידו?	"אסור ליתן לו רשות להכניסו שמא יאמרו שהוא נותן לו ע&quot;מ להכניסו (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) {וזהו לפי הרא&quot;ש דס&quot;ל גזרינן אפי&#x27; בחפצו של עכו&quot;ם}"	סימן שמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי 1) גוים 2) מומרים?	"1) מבואר בגמ&#x27; ע&quot;ז (ו&#x27; ע&quot;ב) דיש איסור לפני עור וגו&#x27; אפי&#x27; לגוים, ובחד עברי דנהרא כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) דליכא איסור דרבנן דמסייע, אבל בסוף הביא מרש&quot;י ע&quot;ז (נ&quot;ה ע&quot;א) דיש איסור מסייע בגוי, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ז&#x27;) סותם להקל 2) יש איסור מסייע לישראל מומר (תוס&#x27; ע&quot;ז ו&#x27; ע&quot;ב, מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&#x27;), אכן הש&quot;ך (יו&quot;ד סי&#x27; קנ&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;) מקיל [ואע&quot;פ שאינו פשוט דכוונת התוס&#x27; והמג&quot;א הוא לאסור לסייע מומר לדבר עבירה דאפשר דמיירי בתרי עברי דנהרא, מ&quot;מ פשוט ליה להמ&quot;ב דס&quot;ל דאסור לסייע מומר לדבר עבירה]"	סימן שמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר למכור לו החפץ אם אפשר לו לקנותו במקום אחר?	"מבואר ממג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) דאין זה בכלל לפני עור, אבל הגר&quot;א (יו&quot;ד סי&#x27; קנ&quot;א) ועוד אחרונים ס&quot;ל דנחשב תרי עברי דנהרא ואסור משום לפני עור וכו&#x27; (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;), והמשנה למלך ס&quot;ל דאם כל המוכרים ישראלים בודאי יש בו איסור לפני עור, ועי&#x27; מש&quot;כ ביו&quot;ד סי&#x27; קנ&quot;א"	סימן שמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להשאיל כלי שמלאכתו לאיסור לחשוד?	"אם יכול לתלות שרוצה להשתמש בה להיתר מותר, ואם לאו אסור אלא שמותר מפני דרכי שלום (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;)"	סימן שמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם רואה אחד שעוסק במלאכה, מה יאמר לו?	"אם הוא עושה מלאכת היתר דרך ארץ לומר לו &quot;תצלח מלאכתך&quot; וכמ&quot;ש בגמ&#x27; שבת (פ&quot;ט ע&quot;א), ואפי&#x27; לגוי, אבל לא יאמר הכי אם הוא עושה מלאכת איסור (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;)"	סימן שמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הניחו ביד חבירו למעלה מעשרה?	"הרשב&quot;א הביא בשם רבותיו דחייב דומיא דמשא בני קהת דחייב אפי&#x27; למעלה מעשרה, והרשב&quot;א חולק עליהם דהיינו דוקא באדם אחד אבל כשהוא נותן החפץ לאדם אחר צריך להיות למטה מעשרה, והמג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) ומ&quot;ב (ס&quot;ק ח&#x27;) לא הכריעו במח&#x27; ראשונים זה, אכן פשוט להערוה&quot;ש (סע&#x27; י&#x27;) דפטור"	סימן שמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לאחר שזרקו 1) עקר חבירו את מקומו וקבלו 2) עקר הוא את מקומו ורץ וקבלו?	"1) שניהם פטורים (גמ&#x27; שבת ה&#x27; ע&quot;א, מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;) 2) איבעיא דלא איפשיטא, אמנם אם מתחילה כוון לכך בעת שזרק החפץ משמע מרש&quot;י דחייב (ערוה&quot;ש סע&#x27; ט&quot;ו)"	סימן שמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם זורק חפץ מרה&quot;ר לרה&quot;ר ויש הפסק רה&quot;י ביניהם?	"פטור, אבל אם הלך ב&#x27; אמות ברה&quot;ר זה וב&#x27; אמות ברה&quot;ר זה חייב דרשויות מצטרפות (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;)"	סימן שמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מושיט מרה&quot;י לרה&quot;י דרך רה&quot;ר?	"בדיוטא אחת חייב אפי&#x27; למעלה מי&#x27;, בשני דיוטות פטור אפי&#x27; למטה מעשרה (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;), ואע&quot;פ שבמשכן היה קרשים שהם דברים כבדים מ&quot;מ חייב אפי&#x27; על דברים קלים (ערוה&quot;ש סי&#x27; שמ&quot;ו סע&#x27; ג&#x27;)"	סימן שמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נטל 1) מים 2) שמן 3) פרי 4) פרי מכלי, מעל גבי מים?	"1) כל המים גוף אחד ונחשב כעקירה (גמ&#x27; שבת ה&#x27; ע&quot;ב, מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;) {ונראה [פשוט דזהו דוקא במים שקיימי במקום אחד אבל בנהר דניידי אינו נחשב כעקירה והנחה} 2) מבואר בגמ&#x27; דהוי מח&#x27; תנאים וקיי&quot;ל דאינו עקירה (מג&quot;א שם, מ&quot;ב שם), אמנם שאר משקים שמתערבים עם המים הוי כדבר אחד והוי עקירה (ערוה&quot;ש סע&#x27; ו&#x27;) 3) פשוט בגמ&#x27; דאינו עקירה (מג&quot;א שם, מ&quot;ב שם) [והשפת אמת (שבת ק&#x27; ע&quot;א) מסתפק אם המים אינם גבוהים ג&#x27; טפחים], אמנם חידש הערוה&quot;ש (סע&#x27; ה&#x27;) דדבר שדרכו להיות שם כגון ספינה הוי עקירה, ובזה מיישב קושיית תוס&#x27; [שלא כתוס&#x27;] (ערוה&quot;ש סע&#x27; ו&#x27;) 4) כתב הנתיב חיים דפטור דקיי&quot;ל כרבנן {וצ&quot;ע דבגמ&#x27; מבואר דהוא איבעיא דלא איפשיטא}"	סימן שמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי מעביר מרה&quot;י לרה&quot;י דרך רה&quot;ר?	"תוס&#x27; (עירובין ל&quot;ג ע&quot;א, שבת ב&#x27; ע&quot;א) ס&quot;ל דחייב [לרע&quot;א משום העברת ד&#x27; אמות ברה&quot;ר, לחזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; ס&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט) דילפינן מהושטה], ולפי הרשב&quot;א וריטב&quot;א פטור, ורע&quot;א חושש לתוס&#x27;, והחזו&quot;א ס&quot;ל כרשב&quot;א וריטב&quot;א (מ&quot;ב דרשו)"	סימן שמז סעיף א		
